לזקן אחד היה כלב

לזקן אחד היה כלב, שהיה ידידו הטוב ביותר. יום אחד, הכלב מת בשיבה טובה, והזקן, שהיה קשור אליו מאוד, הלך לרב, וביקש ממנו שיעשה לכלב אזכרה ושיקרא עליו “קדיש”. הרב הסתכל עליו בפליאה ואמר לו: “אדוני, קדיש אומרים רק על יהודים שנפטרים, ולא על חיות. אבל, אם זה באמת כל כך חשוב לך, אז בצד השני של הרחוב, יש בית כנסת רפורמי. תנסה שם, אולי תמצא שם את מבוקשך.
“אתה חושב שהם יסכימו לקבל תרומה של 75 אלף דולר לבית הכנסת לזכר הכלב?” שאל הזקן.
הרב הסתכל עליו ואמר: “75 אלף דולר!!! למה לא אמרת לי שהכלב יהודי???”