Gershon Lehrer

רופא יצא לטייל בבוקר וראה זקנה יושבת על ספסל ומעשנת.
הוא ניגש אליה ואמר לה:
אי אפשר שלא לראות עד כמה את מאושרת, מהו סודך?
הזקנה ענתה לו:
אני מורה. אני הולכת לישון ב-4 בבוקר אחרי שתכננתי מערכי שיעור, חשבתי על דרכים חדשות להעביר את החומר, אני קמה ב-6 כדי להגיע בזמן לעבודה. אני לא עוסקת בפעילות גופנית, לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לקולנוע או לתיאטרון, את סוף השבוע אני מבלה בבדיקת עבודות, מתן ציונים, הערכת דרכים דידקטיות חדשות לתלמידים שלי, וכך גם בחגים. אני לא אוכלת ארוחת בוקר וגם לא צהריים כי אין לי מספיק זמן. אני נמצאת בסטרס כל הזמן משום השינויים התכופים בחומר הלימודים, תאריכי מסירה של התיעוד וביקורים של המפקחת.
נוכח כל זה הרופא לא יכול שלא להתפעל ואומר: מדהים, בת כמה את?
34, ענתה הזקנה.

בשנה הראשונה שהגיע הרבי מסאטמער זי”ע לארצות הברית, בעת תפילת יום כיפור, קנה גביר אחד עליה.
בזמן ה”מי שבירך”, אמר הגביר: בעבור שאתן 47 דולר (סכום נכבד באותם הימים) , כמנין “יואל” , שמו של הרבי. הוא ציפה להערכה וכבוד מהרבי.
חייך הצדיק ואמר לו: “די אונגארישע יידען, ריפען מיר: יויאליש” !
(יהודי הונגריה, קוראים לי בחיבה: יויאליש).

ראובן ושמעון ישבו בבית ראובן ושתו קפה. שמעון חש שהשעה כבר מאוחרת ואמר לראובן, שמאוחר וכדאי שייפרוש לישון..
שאל אותו ראובן: “מה השעה”? אמר לו שמעון: “לצערי אין לי שעון”
אמר לו ראובן: “תמתין, אומר לך מהי השעה המדוייקת”.. ראובן קם וניגש לארון, הוציא את השופר ותקע בו מבעד לחלון החוצה.. תוך שניות ספורות, יצא השכן וצעק: “ראובן, אתה לא נורמלי, לתקוע בשופר ב-2 בלילה”?.

שנה של אושר ושמחה
שנה של ברכה
שנה של גאוה
שנה של דאגה
שנה של הצלחה ושגשוג
שנה של ויתור
שנה של זוהר
שנה של חיוכים
שנה של טוב לב
שנה של ידידות ואהבה
שנה של כבוד עצמי
שנה של לבלוב ופריחה
שנה של מזל
שנה של נימוס
שנה של סליחות
שנה של עצמאות
שנה של פיתוח ויצירה
שנה של צדק
שנה של קידום
שנה של רגש
שנה של שלווה ושלום
שנה של תשומת לב

1. אי אפשר לגעת בכל השיניים בעזרת הלשון.
2. כל האידיוטים, ינסו עכשיו לגעת בכל השיניים בעזרת הלשון אחרי שקראו את העובדה הראשונה.
3. העובדה הראשונה היא שקר.
4. את/ה מחייך/ת עכשיו כי יצאת אידיוט/ית.
5. עוד מעט תשלח/י את העובדות האלה לאידיוט אחר.
6. עדיין מרוח לך על הפנים חיוך מטומטם/ת

איכר זקן באירלנד ביקש לחפור את אדמת הגן שלו ולשתול בה תפוחי אדמה, אך העבודה היתה לו קשה מדי.
בנו היחיד, שיכול היה לעזור לו, ישב בכלא על שוד בנק.
הזקן ישב וכתב לבנו מכתב בו סיפר לו על צרותיו.

לא עבר זמן רב והוא קיבל תשובה מהבן: “בשם אלוהים, אבא, אל תחפור בגינה. זה איפה שקברתי את הכסף”!!

בשעה ארבע לפנות בוקר הופיעו שנים עשר שוטרים, הפכו את הגינה על פיה ולא מצאו את הכסף.
הזקן המבולבל כתב לבנו מכתב נוסף, סיפר לו מה שקרה ושאל אותו מה לעשות עכשיו.

“שתול את תפוחי האדמה שלך, אבא”, ענה לו הבן. “זה מה שיכולתי לעשות מאיפה שאני נמצא”

ועכשיו מה? מעקב הריון, ביקורים אצל הרופא, בדיקת דם, אולטרא סאונד, בחילות, הקאות, רגישות, נפיחות, צרבת, מצבי רוח.
בדיקת מי שפיר…פחד!…תשובה…הקלה…מנוחה, ועוד מנוחה ועוד…לישון!
מלפפונים חמוצים…
הגוף משתנה. מה תלבש? שיראו לה את הבטן או לא? כבד לה, עייפה, רוצה את אמא! סקירת מערכות…פחד…הקלה אין דופק?…פחד…שוקולד-יש דופק…הקלה…
השרירים נתפסים…צרבת…דיייי!!! אמאל’ה שיגמר כבר!
יש! מתחילים צירים! קטן עליה אוי לא! ענק עליה… 2 אצבעות…זירוז…אנפוזיה…מוניטור…טשטוש…עוד אצבעות…עוד אצבעות…אפידורל!… הוא בחוץ…הוא מדהים!!!
תפרים, טחורים, הנקה, פטמות כואבות. לילות ללא שינה, גוף ללא שינה עייפות… עייפות…
תשישווות… אין לה 20 דק’ ביום אפילו לעצמה.
הוא נרדם-טסה למיטה….רק נרדמת-הוא מתעורר…
ושוב בדיקות, רופאים, חיסונים, טיפת חלב.
מגדלת, מחליפה, מאכילה, משחקת, רוחצת, מעסה, מחבקת, מנשקת…הרוסה…
רוצה לחזור לעבודה ולקריירה… מאריכה חופשת לידה למענו.
הוא גדל, מתעגל, בוכה… מחייך, צוחק, מאושר…מתוק!!!…מצמיח שיניים…
חולה… בריא…
מרים ראש… מתהפך… זוחל אחורה… זוחל קדימה… מתחיל ללכת!!!
וסוף סוף-מילה ראשונה…”אבא”

מסוק חג בשמי סיאטל כשלפתע ארעה תקלה חשמלית ומערכת הניווט כשלה. הטייס היה מיומן אך עקב העננים הרבים והערפל, לא הצליח לקבוע את מיקומו ולמצוא את הדרך לשדה התעופה.
לפתע הבחין הטייס בבניין גבוה. הוא התקרב אליו וחג סביבו. בינתיים טייס המשנה כתב באותיות גדולות על נייר את השאלה: “היכן אני נמצא?” והניפו מול החלונות. לפתע נפתח חלון ובו הונף שלט שעליו כתוב: “אתה בתוך מסוק”.
הטייס חייך, נפנף לשלום, הסתכל במפות ותוך חמש דקות הם נחתו בשדה התעופה. לאחר הנחיתה פנה טייס המשנה לטייס ושאל אותו: “איך ידעת למצוא את הדרך לפי התשובה אתה בתוך מסוק?”
השיב הטייס: “לפי התשובה הבנתי שזה הבניין של מייקרוסופט, ומשם זה קרוב לשדה התעופה והיה קל לנווט”.
“אבל איך ידעת שזה הבניין של מייקרוסופט?” שאל טייס המשנה. “ובכן,” השיב הטייס “רק מחלקת התמיכה שלהם מסוגלת לתת תשובה שהיא 100% נכונה אך לא שימושית כלל…

חשבון הטלפון תפח לממדים מבהילים וראש המשפחה כינס את כולם לישיבת חירום.
“אני משתמש אך ורק בטלפון של המשרד. אינני מטלפן כלל מהבית”, אמר. “לפיכך, לא אני אחראי להוצאה הפזרנית הזאת”.
“אני ממעטת לדבר מן הטלפון הביתי”, אמרה האם. “זה שבעבודה משמש אותי מצויין”.
“טלפון קווי, זה לא בשבילי” – העיר הבן. “אני מדבר רק בטלפון הסלולרי של העבודה”.
“אם כך, מה הבעיה ?” – הגיבה העוזרת. “כל אחד משתמש בטלפון של העבודה”..

בכפר קטן הגיעו שתי בנות לפרקן, רב העיירה שלח מכתב לראש הישיבה בעיר הגדולה שהם צריכים שני בחורים מצויינים בשביל שידוך לבנות אלו, ראש הישיבה בחר שני בחורים ושלחם לעיירה הזו ,כסף לנסיעה לא היה להם ,יצאו הם לדרכם ברגל לכיוון העיירה ,שרכו את רגליהם שבועות בכיוון,עד שלאחד מהם ,כוחותיו לא עמדו לו,התמוטט ומת, המשיך האחד בדרכו ,כשהגיע לעיירה מחכות לו שתי נשים,שכל אחת טוענת שהוא המיועד עבור בתה,לאחר כל הצעקות והויכוחים בינהם,הם פנו לרב שיפתור את הבעיה, התלבט הרב רבות פתרון הבעיה עד שנזכר במשפט שלמה , קרא להם הרב לדיון בנוכחות שלושתם ,שמע את תענותיהם ,והציע ,אין ברירה ,צריכים לחתוך את החתן לשניים,כך יהיה לשתיהן , הזדעקה אחת האמהות מה פתאום לחתוך,אני מוותרת לשניה, קמה ההיא לעומתה, וזעקה, שהיא לא מוותרת ושהרב צודק וצריך לחתוך את הבחור לשניים, קם הרב ואמר לבחור: עכשיו הכל ברור. זאת שרוצה לחתוך אותך לשניים היא השוויגר האמיתית!